נגישות אתרים בישראל: מה החוק באמת דורש מהעסק שלכם

לרוב בעלי העסקים מספרים על נגישות אתרים אחת משתי גרסאות: או "זה לא רלוונטי אליך", או "תשלם עכשיו או שתיתבע מחר". שתיהן לא מדויקות. הנה מה שהחוק באמת אומר, מי באמת פטור, ומה עושים בפועל — עם מקורות לכל טענה.

מה החוק קובע

מאז 2013, תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) קובעות בתקנה 35 שגוף שמספק שירות לציבור — וזה כולל עסק פרטי עם אתר — חייב להנגיש את שירותי האינטרנט שלו. ההנגשה נעשית לפי התקן הישראלי ת״י 5568 ברמה AA, שהוא אימוץ של הקווים המנחים הבינלאומיים לנגישות תכנים באינטרנט (WCAG). התקן מתעדכן עם הזמן; הגרסה העדכנית שלו פורסמה בספטמבר 2023.

בנוסף לתקן עצמו, האתר נדרש להציג במקום בולט הצהרת נגישות — עמוד שמפרט אילו התאמות בוצעו, מה עדיין לא הונגש ואיך מקבלים אותו בדרך חלופית, ומיהו רכז הנגישות של העסק ואיך יוצרים איתו קשר.

מי באמת פטור

כאן נגמר הדמיון בין המאמר הזה לרוב מודעות ההפחדה: לא כל עסק חייב. הפטור המרכזי שרלוונטי לעסקים קטנים:

• מחזור שנתי ממוצע מתחת ל-120,000 ₪ — פטור זמני מהנגשת האתר לשלוש שנים, שניתן לחדש כל עוד המחזור נשאר מתחת לרף. שימו לב: זה פטור מההנגשה הטכנית — לא היתר להתעלם מפניות של לקוחות עם מוגבלות.
• נטל כלכלי כבד — פטור חלקי או מלא במקרים חריגים, בהליך מסודר מול נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. לא רלוונטי לרוב העסקים, ולא חל על גופים ציבוריים.

בעבר היה גם פטור זמני לאתרים ותיקים שהוקמו לפני אוקטובר 2017 — הוא פג מזמן. אם מישהו מבטיח לכם ש"אתר ישן פטור", זה כבר לא נכון.

מה זה אומר בפועל — בלי ז׳רגון

רמה AA נשמעת מאיימת, אבל בפועל היא רשימת דרישות הגיונית. העיקריות שבהן:

• מקלדת — אפשר להפעיל את כל האתר בלי עכבר, ורואים איפה המיקוד נמצא.
• ניגודיות — הטקסט קריא באמת, גם למי שרואה פחות טוב (יחסי ניגודיות מוגדרים ומדידים).
• טקסט חלופי — לכל תמונה שמעבירה מידע יש תיאור שקורא מסך יכול להקריא.
• מבנה תקין — כותרות מסודרות, טפסים עם תוויות ברורות, קישורים שמובן מהם לאן הם מובילים.
• וידאו — כתוביות לסרטונים עם דיבור.
• בלי מלכודות תנועה — אנימציות מכבדות את מי שביקש במערכת ההפעלה "פחות תנועה".

למה תוסף נגישות צף הוא לא התשובה

הכפתור הצף שמגדיל טקסט ומשנה צבעים ("תוסף נגישות") מטפל בשכבה העליונה בלבד. הוא לא מתקן תמונות בלי תיאור, טפסים בלי תוויות, או אתר שנשבר בניווט מקלדת — ולכן תוסף לבדו אינו עמידה בתקן. בפסיקה ובעמדות המקצועיות בתחום, אתרים עם תוסף צף נתבעו ושילמו. נגישות אמיתית נבנית בקוד: במבנה העמוד, בצבעים, בטפסים — מהיסוד.

ומה אנחנו עושים בעניין

אצלנו נגישות היא לא "תוספת בתשלום" ולא תוסף צף: כל אתר נבנה מהיסוד לפי ת״י 5568 ברמה AA — ניווט מקלדת מלא, ניגודיות שנמדדת בכלים (לא מוערכת בעין), טקסטים חלופיים, הצהרת נגישות מסודרת — ונבדק לפני שהוא עולה לאוויר. גם האתר שאתם קוראים בו עכשיו נבנה ככה.